25 שעות ביממה

בואו נעשה סדר בחיים!
בואו נמצא את השעה הזאת הנוספת
שתמיד כל כך חסרה לנו

פוסטים אחרונים

עריכה והפקה

עריכה והפקה

פעם חילקתי את כל האנשים לאנשים של וורד ואנשים של אקסל. הראשונים יותר נוטים ליצירה, יותר אנשים של…
בשבחי הבינוניות

בשבחי הבינוניות

פעם היה לי רעיון לפרסם את “התמונות שלא” – הרגעים המבאסים של המאפה שלא הצליח, של השמלה שמקצרת…

תנסו לעבור מחישוב של כמה שעות יש לכם ביום, לידיעה שיש לכם בשבוע 168 שעות! אם עוברים לחשוב בשבוע במקום פר-יום אפשר להספיק המון

לפעמים התכתבות אינסופית בווצאפ לוקחת יותר זמן מהשיחת טלפון שניסיתם לחסוך

אל תרגישו ילדותייים אם אתם מכינים בלילה בגדים ותיק למחר - זאת דרך נהדרת להתפקס על מה צפוי לכם ולהתחיל את היום יותר רגועים

קצת עלי

נולדתי בקיבוץ גבעת ברנר, אחת לפני האחרונה במשפחה מעורבבת נישואים וגירושים עם שבעה ילדים. טראומטית מהלינה המשותפת, מיהרתי לעזוב את הקיבוץ עוד במהלך השירות הצבאי ככתבת בחיל הים. התקבלתי לפני גיל עשרים לעבוד בעיתון “הארץ”, והתחלתי רכבת הרים מסעירה של קריירה בעיתונות ובתקשורת…

פודקאסטים

everywhereness

everywhereness

אנחנו יכולים לעשות היום כמעט הכל מכל מקום – האם מולטיטסקינג הוא ברכה או קללה?

3 כללי זהב ל:

לטפל באיחורים כרוניים

  1. תרשמו לעצמכם הערכה כמה זמן לוקחות לכם פעולות יומיומיות, כמו מקלחת או הגעה לעבודה. עכשיו תמדדו כמה זמן הן באמת לוקחות. תכירו בכמה השעון האישי שלכם לא מתאים לשעון האובייקטיבי.
  2. תחליטו על פרס קטן לעצמכם שמגיע לכם בכל פעם שאתם מגיעים בזמן. גם מישהו אחר יכול לתת לכם אותו, מישהו שהאיחורים מפריעים לו כמו בן משפחה או עמית לעבודה. נגיד: הגעתם בזמן שלוש פעמים – הזמנה לקפה ומאפה. החיזוק החיובי ילמד את המוח להשתנות בשבילכם.
  3. תמיד תודיעו למי שאתם מאחרים לו בכמה זמן אתם מאחרים. השקיפות מפוגגת את הלחץ והאי ודאות שחווים בצד השני, והאיחור יהיה פחות טראומטי.

להחזיר לעצמכם את הריכוז*

  1. (* בהמלצת דוקטור איריס ברכוז) תרשמו לעצמכם תוכנית יומית, שאליה תכניסו בפרקי זמן של חצי שעה גם משימות עבודה וגם משימות יומיומיות כמו סידורים או ארוחה. ככה לא תחוו את האחד כהסחת דעת מהאחר.
  2. תשאלו, בהשראת המיינדפולנס: איפה הפוקוס שלי נמצא עכשיו? האם זה איפה שהוא צריך להיות? אם לא – תחזירו.
  3. תלעסו מסטיק אם אתם ליד מחשב או תאמצו תנועה פיזית מונוטונית אחרת (למשל, שרשרת חרוזים, כדור לחיצה, סיבוב כף הרגל). זה מקטין את הצורך בתנועה שגורם לקום או ללחוץ על מקשי הטלפון והמחשב.

לזכור לעשות דברים

  1. אתם צריכים לעשות משהו? תרשמו תזכורת בטלפון (ופליז, תכירו את האפליקציה של התזכורות, היא מצילת חיים). מאוד חשוב לרשום לצד המשימה גם יום / שעה. ככה לא תצטרכו להסתובב מתוסכלים ששכחתם משהו שהייתם אמורים לזכור.
  2. קפצה התזכורת, תבצעו. עכשיו! אם אין ברירה – נגיד שזאת שיחת טלפון ואתם בפגישה – תזיזו קדימה. רק לזכור: יום / שעה.
  3. עבר חודש ואתם עדיין דוחים? ביי ביי. זוכרים את המשפט של הסבתא – “אם אתם לא זוכרים מה רציתם להגיד אז כנראה שזה לא היה חשוב”? כנ”ל!

תחביבים שואבים

  1. תחביבים-שואבים באים הרבה פעמים על חשבון זמן המשפחה.
  2. תתייחסו לזמן כמו מטבע – אתם לוקחים מהקופה המשפחתית? תחזירו. רוכבים בשבת? אל תצאו בחמישי; קמים לשחות מוקדם בבוקר? תכינו לפני זה סנדויצ’ים.
  3. תעודדו את הבנזוג או הבתזוג לתחביב שואב משלהם. ההנאה שלכם תגדל אם לא יהיה מישהו עם סטופר בצד השני (ולא, אני לא מתכוונת לזה שמודד כמה רצתם במרתון…)

התחשבנות עם חברים

  1. חברים יכולים להיות משהו מאד מכביד. תעשו מדי פעם לעצמכם סדר ברשימה – מי מקבל אבל גם נותן בחזרה.
  2. וכן, אפשר להתגרש מחברים. תעצבו את הקשר ככה שלא תרגישו עול.
  3. תחריגו מהחשבון, חברים שהם בעצם נעזרים, מקרים מיוחדים שבהם אם אתם לא תהיו שם אף אחד לא יהיה.

להציל את עצמכם מהנייד

  1. דווקא כשאתם יכולים תשימו את ההתרעות על קול. ככה לפחות לא תבדקו על ריק אם הגיעה הודעה.
  2. תנסו לבנות את היום ככה שאתם 50 דקות בלי, 10 דקות עם.
  3. בפגישה, אם זה מגרד באצבעות (וזה מגרד באצבעות) תעשו כל 20 דקות “הפסקת ווצאפ” מוסכמת של כולם, במקום לגנוב שלוקים.

בחודשים הקרובים אפתח את היומן לייעוץ אישי ברוח 25 שעות ביממה. אציע חבילה של שמונה פגישות אישיות, שילוו אותכם במשך כמה שבועות במהלך של סדר בחיים.

מבנה הייעוץ יהיה גמיש – בין פגישות פרונטליות שבועיות, פגישות וידאו או טלפון, ואופציית התכתבות בווצאפ. תוכלו לבחור במתכונת שמתאימה לכם.

ששת הנועצים הראשונים שיכתבו לי, יקבלו שש פגישות חינם כחלק מבניית הפרקטיקה. כתבו לי לכאן אם אתם מעוניינים.