רך לא בא להם טוב?

המיומנויות הרכות לא רק מובילות להצלחה, הן התנאי להצלחה. אז למה הן נדחקות לשולי הבמה? יכול להיות שזה בגלל ה... שם שלהן?

יותר ויותר מחקרים מצביעים על מה שמכונה “מיומנויות רכות” (Soft Skills) כגורם שמנבא טוב יותר סיפוק והצלחה בחיים בכלל, ובעבודה בפרט. המושג הזה נולד בסוף שנות השישים בצבא ארה”ב ותחתיו הוכנסו מיומנויות שאינן קשורות באופן ישיר להפעלה של נשק או ציוד. ב-1972 הוא כבר נכנס לספרי ההדרכה הרשמיים של הצבא האמריקאי כמרכיב חשוב בניהול אנשים ותהליכים והכרחי למנהיגות, מוטיבציה וניצחון. רוב הכישורים שמאפשרים לנו לנהל בצורה מיטבית את חיינו על ציר הזמן נמצאים באותה רשימה. היא ארוכה מאוד בגרסתה המלאה, וכוללת בין היתר גמישות והסתגלות, פתרון קונפליקטים ותקשורת בין אישית, יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית וסקרנות, יושרה וכבוד לזולת, יעילות, אחריות, שליטה עצמית והנעה עצמית.

בדו”ח עב כרס שפרסם האיחוד האירופי ב-2019,  ודן במה צריך להנחיל לילדים של היום כדי שיהפכו לבוגרים מתפקדים בהצלחה בשנת 2030, מוצבות המיומנויות הרכות בראש הרשימה, כולל העדפת יכולת למידה על פני למידת התוכן עצמו. הגם שבין הפקולטות למינהל עסקים ולמדעי ההתנהגות עוד מתלבטים אם מדובר בתכונות אישיות או במיומנויות נרכשות, אין מחלוקת על הצורך לחזק, לשפר ולהטמיע אותן.

ובכל זאת, אף בית הספר לא מלמד מיומנויות רכות בצורה שיטתית. כולם עושים זאת “על הדרך”. גם במערכות הכשרה אחרות, כמו קורסים בצה”ל, זה האקסטרה של הקוריקולום. באוניברסיטאות הן מוקנות כערכת העשרה לסטודנטים מתחילים ובמקומות עבודה הן נדחקות לא פעם מליבת ההכשרה אל מרחבי הרווחה וחוויית העובד. במלים אחרות: ילמדו אדם להיות מהנדס, אבל איך לנהל צוות של מהנדסים? איך לעבוד יחד ולשתף פעולה? איך לקבל החלטות? איך להוציא אותן לפועל? כמה ואיך לתכנן קדימה? איך לאזן בין המקצועי לאישי? איך לתקשר צרכים ועניינים רגשיים? את זה, “לך חפש ת’‘”.

ונוס הבן, איור: אנה פינס

מערכות ההכשרה שלנו לחיים המודרניים מבוססות בסופו של דבר על מבחנים, ציונים וסקאלות לינאריות – מ-IQ ועד לידע הכי ספציפי בעולם תוכן מסוים. המערכות השונות (צבא, השכלה גבוהה, שוק העבודה) מחפשות עמידה ברף כניסה ונוטה לבצע את המיון על פני מדדים אלה. כך, היכולת לבחון ידע באופן ישיר והתיקוף המדעי העשיר למדד המכונה “מנת משכל” ובוחן אינטליגנציה לוגית, מרחבית, מתמטית ומילולית, הותירו בחוץ כישורים הכרחיים, שיותר ויותר מתברר כי דווקא הם המפתח העיקרי להצלחה. סקאלת המיומנויות הרכות היא רב-ממדית ודורשת לא פעם טרייד-אופים. למשל: העדפה של יצירתיות על פני ניהול עצמי, יציבות על חשבון גמישות וכדומה.

באופן אבסורדי, בהיעדר תשומת לב מערכתית מספיקה לרכישה והטמעה הדרגתית, אנו דנים את המיומנויות הרכות לכאלה המושפעות מגנטיקה יותר מכל גורם אחר. לכן, אלה שעולים במעלה הפירמידה, נהנים מהצלחה ואיזון, צומחים ומצמיחים, הם הרבה פעמים אלה שניחנו בכישורים המסוימים הללו באופן טבעי. או במלים אחרות: החזקים שורדים.

כפמיניסטית, אני אירה לעצמי ברגל כשאומר זאת, אבל אחד המחסומים הגדולים בדרכן של המיומנויות הרכות לקבל את המקום המגיע להן, היא עצם ההגדרה שלהן ככאלה. סליחה גברים, אבל המילה “רך” לא פוגשת אתכם כמו שצריך. במקרה הטוב היא מזוהה אצלכם כמשהו נשי או ככזו שמגיעה עם סט שלם של קונספטים שאתם לא ממהרים לאמץ אל העולמות שאתם מנהלים. במקרה הרע, היא מזוהה אצלכם עם אימפוטנציה. כנסו רגע לגוגל, חפשו פרסומת שפונה לגברים ומציעה להם “מוצרי פנים לעור רך”, ותתקשו למצוא. גברים רוצים עור רענן, נקי, לח, אבל חס וחלילה לא “רך”. כעת, שנו מילה אחת בשורת החיפוש ועברו מגברים לנשים. לא תמצאו סתם “רך”, אלא גם “אולטרה רך”. רך זה לנשים, שלא לומר… לחלשים.

בשנים האחרונות נעשה ניסיון למתג מחדש את המיומנויות הרכות. אקדמיית האונליין Udemy, למשל, הכריזה בשנה שעברה על כינוי חדש Power Skills, מיומנויות כוח. או, גברים, זה כבר נשמע יותר טוב, לא? כן, הייתי רוצה לחיות בעולם שבו הזיהוי המיידי של משהו כנשי הופכת אותו ליותר נחשק, יותר מוצלח ובוודאי שלא נחות יותר ממה שנתפס כגברי. האם מסגור המיומנויות הרכות תחת כותרת יוניסקסית – נניח: “מיומנויות חיוניות” או “מיומנויות ליבה” – יעשה את ההבדל? בשביל זה צריך גמישות מחשבתית, וזו כבר מיומנות רכה. הנה, עשיתי באחת מהן שימוש!

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

כחלק מהנגשת 25 שעות ביממה, פתחתי כמה שעות שבועיות לייעוץ אישי. על הטווח שבין עומס בלתי נסבל לחיים שאיבדו מטרה וצריכים להתחיל בהם משהו חדש - כמעט כולנו יכולים להיעזר בעין חיצונית, מיומנת, שתעזור לנו לבנות סדר עדיפויות ולהוציא לפועל החלטות חיים וזמן.

אפשר להזמין פגישה חד פעמית של שעתיים לאיבחון וכיוונון ואפשר להתחיל בתהליך בן שמונה פגישות שבועיות לבנייה מחדש של סדר היום והשבוע, כך שתקרבו את המצוי אל הרצוי.