Menu
25 שעות ביממה
החיים דורשים עריכה והפקה.
עריכה כדי להחליט על סדר עדיפויות;
הפקה כדי ליישם את ההחלטות
פוסטים חדשים
חיובית (לקורונה, אבל לא רק)
כשהקורונה הגיעה בסופו של דבר, זו היתה כמעט הקלה אחרי שנתיים של פחד מהבלתי-נודע. רק שאז בא האתגר של ניהול משפחה בבידוד על זמן שיועד לחופשה
הוירוס האמיתי של יולי-אוגוסט
ההורים העובדים קורסים בשלושת החודשים הצמודים של החופש הגדול והחגים. מה המעט אפשר לעשות? קודם כל, לדבר על זה!
פוסטים אחרונים
הקשר בין המה לאיפה
אני לא מסוגלת לעבוד מהבית. כמעט לא מסוגלת. אני צריכה דד ליין רצחני, חבל תלייה שכבר משפשף את…
עד שיומצא המסע לעתיד
כשעברנו לדירה שלנו חשבנו להוסיף לה איזשהי פרגולה, משהו שבאמת היה מבנבן אותה ביותר, אבל נרתעתנו וגנזנו. המהלך…
הדרך מהתשעים למאה
זורקת לכם מלה: “דחיינים” – מה קופץ לראש? מה אתם מדמיינים, אסוציאציה ראשונה? זרקו מלים. עצלנים? מבולגנים? חסרי-מוטיבציה?…
תעופו לי (קצת) מהעיניים
איך שהכנסתי את הילדים לבית ספר, ב-1 בספטמבר, עפתי לארבעה ימי התבודדות בירושלים. לבד. לבד כזה שמגיעים אליו,…
חיובית (לקורונה, אבל לא רק)
יוצאת משבועיים של קורונה. יושבת במשרד פעם ראשונה, מנסה להבין מה השתנה. במעלית לפה הצטופפו שמונה אנשים. בדרך…
הוירוס האמיתי של יולי-אוגוסט
בואו נדבר על יולי אוגוסט. כן, שוב, רק הפעם לא מהזווית של חופשה, כי בהינתן קבלת החלטות נכונה,…
תעזבו את הנייד בשקט
אני מעזה לנחש שאם הייתי מבקשת מכם לענות מה הדבר שהכי מפריע לכם להתרכז, לנצל כראוי את הזמן…
אם כבר לאחר, לפחות לא לשקר
עכשיו יום שני בצהריים ואני רק מתיישבת לכתוב ל”הארץ”. מועד ההגשה בראשון בבוקר בכלל. למה אני מרשה לעצמי…
הופ הופ טרללה, גדלתי ב...?
הופ הופ טרללה, גדלתי ב…? לא. לא בשנה. התשובה לא נכונה. הופ הופ טרללה, גדלתי ביום. זהו. זה…
שריר הלא - דברים שלמדתי בדרך הקשה
שריר הלא שלי דווקא היה די מפותח כשבגיל עשרים נדרשתי שוב ושוב להדוף במסדרונות “הארץ” את העורך המבוגר…
סידורים - פירורי החיים שלא נגמרים
מה שמתעתע במלה סידורים, זה שהיא אופטימית. קוקטית. היה בלגן, סידרנו, כיף. אבל זה לא בדיוק ככה. אם…
דיפ וורק - איך עושים את זה?
לקח לי זמן לאתר את נאור נרקיס, יזם בתחום הקהילות ושירותי התוכן, מקים ומנהל קהילת “תוכניסט” בפייסבוק שמספקת…
הקשר בין המה לאיפה
הקשר בין מה שאנחנו עושים לאיפה שאנחנו עושים את זה הרבה יותר מורכב ממה שנדמה. צללתי לשאלה כי הייתי חייבת להבין: למה אני לא מצליחה לעבוד מהבית?
עד שיומצא המסע לעתיד
אני מההווה אחראית לגורלה של מישהי שמתקיימת רק בדמיוני: אני מהעתיד, ועוד צריכה לעבוד ממש קשה לטובתה. איך מקבלים ומיישמים החלטות שתמורתן רחוקה בזמן?
הדרך מהתשעים למאה
למה פרפקציוניזם לא בהכרח מביא להצטיינות ואפילו להיפך; ולמה פרפקציוניסטים הם לא העובדים שאתם באמת מעדיפים; ואם זה אתם במקרה - מה אפשר לעשות?
תעופו לי (קצת) מהעיניים
איך מתי ולמה לצאת לימי התבודדות מרצון שיכולים לחווט לכם מחדש את החיים
חיובית (לקורונה, אבל לא רק)
כשהקורונה הגיעה בסופו של דבר, זו היתה כמעט הקלה אחרי שנתיים של פחד מהבלתי-נודע. רק שאז בא האתגר של ניהול משפחה בבידוד על זמן שיועד לחופשה
הוירוס האמיתי של יולי-אוגוסט
ההורים העובדים קורסים בשלושת החודשים הצמודים של החופש הגדול והחגים. מה המעט אפשר לעשות? קודם כל, לדבר על זה!
תעזבו את הנייד בשקט
בואו נודו בזה: זה לא הנייד שמפריע לנו, זה אנחנו שמפריעים לו. למה זה קורה ומה אפשר לעשות?
אם כבר לאחר, לפחות לא לשקר
קשה מאד למאחרים כרוניים להפסיק לאחר, בעיקר כי המחיר של האיחור בדרך כלל נסבל. לא נעים, אבל לא כזה נורא. כך אפשר לנסות לשנות את זה:
הופ הופ טרללה, גדלתי ב...?
לא בשנה. ביום. זה כל הסיפור. אז מה אנחנו חוגגים בעצם? קווים לדמותם של טיפוסי היומולדת השונים. מוזמנים לבחון את עצמכם
שריר הלא - דברים שלמדתי בדרך הקשה
כל כך התרגלנו לשיח על התעללות מינית ששכחנו שאפשר לקחת לבנאדם את היקר לו גם בהרבה דרכים אחרות
סידורים - פירורי החיים שלא נגמרים
את חושבת שאת מטאטאת אותם יפה יפה למחוזות הווי הירוק ואופס יש כבר חול חדש. מה עושים עם סידורים?
דיפ וורק - איך עושים את זה?
באחד מפרקי הפודקאסט ריאיינתי את נאור נרקיס, מנהל קהילה עצומה בפייסבוק ובעל חברה לשירותי קהילה ותוכן, שהסביר איך להשביח את העבודה ברוח עקרון ה"דיפ וורק" - לעבוד יותר טוב בפחות זמן. הנה תקציר הראיון
