25 שעות ביממה

לפעמים רק לעשות מיון וסדר
בערימת חיינו העמוסה והמבולגנת
מאפשר לנו לשאת אותה בפחות מאמץ

קצת עלי

נולדתי בקיבוץ גבעת ברנר, אחת לפני האחרונה במשפחה מעורבבת נישואים וגירושים עם שבעה ילדים. טראומטית מהלינה המשותפת, מיהרתי לעזוב את הקיבוץ עוד במהלך השירות הצבאי ככתבת בחיל הים. התקבלתי לפני גיל עשרים לעבוד בעיתון “הארץ”, והתחלתי רכבת הרים מסעירה של קריירה בעיתונות ובתקשורת.

עד גיל 40 ערכתי, ניהלתי ויצרתי כמעט בכל עולמות התוכן – מעיתונות פר-סה, חדשות הארד קור וכלכלה בהארץ, דרך עריכת מוספים ברשת שוקן ובמעריב; המשכתי לטלוויזיה ועברתי מסלול שהתחיל בחדשות ערוץ 2, עבר בניהול ערוצי הנישה של ענני תקשורת, הקמתי את שידורי היום של ערוץ 10 והייתי מנהלת הפיתוח של קשת. התמחתי בחיבור שבין תוכן לטכנולוגיה בתפקידי כסמנכלית בנענע10 ובמקאן-אריקסון. עשיתי מאסטר בתל אביב במסלול של טכנולוגיה ולמידה, כתבתי במשך שנים טור לעיתון והגשתי קצת ברדיו.

ואז, עשיתי קאט ל… עצמאות ויצירה. בשנים האחרונות אני מתעסקת בעיקר בכתיבה לטלוויזיה וקולנוע. מנהלת את הפרויקטים של עצמי, מביאה הביתה פנימה את יכולות ההוצאה לפועל שלי. נופלות על הרגליים, דרמה שיצרתי, שודרה בקשת לפני שלוש שנים, בינתיים נמכרה לרשת אמריקאית ומחכה לפילוט; תסריט שלי לסרט פעולה נשי אמור להצטלם באביב 21′; פיתוח של סדרה היסטורית מגלומנית למדי שהגשתי נמצא על האש בארה”ב.  

זה ושלושה ילדים, העבודה הכי חשובה שלי, הכי יקרה לי,  הכי מתגמלת, והכי לא מתומחרת בעולם. כן. אני, רותי רודנר, שכירה בכירה בתקשורת הישראלית, ויתרתי על הרבה הזדמנויות כדי להמשיך את הקריירה שלי במסלול שיאפשר לי להיות אמא נוכחת. 

מאחר שהגעתי לאמהות בגיל מאוחר, אחרי נתח קריירה לא קטן ואחריות מקצועית גדולה על כתפי, נכנסתי באמצע שנות ה-30 לחיי, כמו קלישאה, לעולמה של אליסון פירסון מ-I don’t know how she does it, התנ”ך של הנשים המג’גלגות. היום אגב מעדיפים להשתמש בביטוי: stretched too thin , נשים שהזמן שלהן נמרח דק מדי בין כל העולמות.

אחרי היציאה מההלם הראשוני של שילוב בין עבודה אינטנסיבית, אימהות הליקופטר ותחביבים שואבים, שלא לומר ממכרים, חשבתי לכתוב לפירסון את המענה המאד יומרני: I’ll show you how.  הלכתי ובניתי לעצמי פרקטיקת ניהול עדיפויות, מלווה בהתנסות, ליישום של החלטות ורצונות. 

היו צריכות לעבור עוד 15 שנים של ניסוי וטעיה כדי לצאת עם זה לאור ארוז כקונספט של 25 שעות ביממה – מותג התוכן והייעוץ אישי שהקמתי. 

מצרפת פה לינק לכתבה שדי מסכמת את זה מידיעות אחרונות, לרגל השקת הסדרה שלי נופלות על הרגליים:
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4950154,00.html

בפרופילים שלי בפייסבוק ובאינסטגרם תוכלו למצוא עוד עלי וממני. הנה כמה לינקים לשם:

על השאלה “אז מה את בעצם עושה עכשיו”:

https://www.instagram.com/p/B6stXQxHa7lPNpazzyzE5qdCzPb_JvPaGx3TsA0/

על הפחד לצלול:

https://www.instagram.com/p/B3RxwTvHqbGynVFAwP9zcf9Avi08GKI7KGfVnM0/

על אלימות נגד נשים:

https://www.instagram.com/p/BquqYOMHBf1cL0JHisNWjvF2M9twPE003Uj9Bc0/

על להיות בת 50:

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10155766466041559&set=t.527016558&type=3

וגם זה, ערך בויקיפדיה עם כל הסיפור על רגל אחת:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%A8

כחלק מהנגשת 25 שעות ביממה, פתחתי כמה שעות שבועיות לייעוץ אישי. על הטווח שבין עומס בלתי נסבל לחיים שאיבדו מטרה וצריכים להתחיל בהם משהו חדש - כמעט כולנו יכולים להיעזר בעין חיצונית, מיומנת, שתעזור לנו לבנות סדר עדיפויות ולהוציא לפועל החלטות חיים וזמן.

אפשר להזמין פגישה חד פעמית של שעתיים לאיבחון וכיוונון ואפשר להתחיל בתהליך בן שמונה פגישות שבועיות לבנייה מחדש של סדר היום והשבוע, כך שתקרבו את המצוי אל הרצוי.